top of page

שחרור פוסט-איזומטרי (PIR – Post-Isometric Relaxation) קסם עדין לשחרור שרירים כואבים - אילן חורי טיפול גוף נפש

בתחילת השבוע שעבר מצאתי את עצמי עם הרבה זמן פנוי – ועם כתפיים ממש תפוסות. זאת הייתה הזדמנות מצוינת לעזור לעצמי עם תרגיל שלמדתי בלימודי העיסוי: שחרור פוסט-איזומטרי.


אם אי פעם ניסיתם למתוח שריר תפוס בכוח וגיליתם שזה רק מחמיר את הכאב, כדאי שתכירו את הגישה ששינתה את כללי המשחק בטיפול בכאב שרירי.הכירו את טכניקת PIR (Post-Isometric Relaxation – שחרור פוסט-איזומטרי).

טכניקה זו, שהוצגה ושופרה על ידי ד"ר קארל לוויט, נחשבת כיום לאחת השיטות הפשוטות, הזמינות, הפופולריות והיעילות ביותר לנטרול נקודות טריגר מיופציאליות (TrPs) ולהחזרת שרירים לאורך התקין שלהם.


מהו בעצם הרעיון מאחורי PIR?

הבסיס של הטכניקה הוא לעבוד עם מערכת העצבים של הגוף – ולא נגדה.

במקום למתוח שריר בכוח (פעולה שעלולה לגרום לכאב ולכיווץ רפלקסיבי שמגן על השריר ומונע את הארכתו), שיטת PIR משתמשת בכיווץ איזומטרי מקדים כדי "לעודד" את השריר להרפות.



הדגמה של מתיחה לשריר הטרפז האמצעי בצד שמאל בטכניקה של שחרור פוסט איזומטרי, התנועה הנדרשת למתיחה היא הבאה של אוזן ימין בדוגמה אל כתף ימין, היד רק מובילה את התנועה, בעזרת הראש אנחנו מתנגדים להובלה, משחררים ואז מגדילים את הטווח.
הדגמה של מתיחה לשריר הטרפז האמצעי בצד שמאל בטכניקה של שחרור פוסט איזומטרי, התנועה הנדרשת למתיחה היא הבאה של אוזן ימין בדוגמה אל כתף ימין, היד רק מובילה את התנועה, בעזרת הראש אנחנו מתנגדים להובלה, משחררים ואז מגדילים את הטווח.


איך זה עובד בפועל? (שלבי הביצוע)


הטכניקה משלבת שיתוף פעולה בין המטופל למטפל (או שימוש במשקל הגוף בטיפול עצמי), וכוללת ארבעה שלבים:


1. הגעה לסוף הטווח

מביאים את השריר בעדינות למתיחה התחלתית – עד לנקודה שבה מורגשת ההתנגדות הראשונית ("המחסום"), אך ללא כאב.חשוב שהמטופל יהיה נינוח ונתמך היטב.


2. כיווץ איזומטרי

המטופל מתבקש לכווץ את השריר המתוח כנגד התנגדות קבועה (של המטפל או של כוח הכבידה), כך שהשריר מתאמץ אך אינו משנה את אורכו.

מילת המפתח כאן היא עדינות:הכיווץ צריך להיות חלש מאוד – בערך 10%–25% מהכוח המרבי.

משך הכיווץ: 3–10 שניות.


3. הרפיה מוחלטת

המטופל מתבקש לשחרר לגמרי (Let go) ולהרפות את הגוף.הרבה פעמים קל יותר לעשות זאת תוך כדי נשיפה.


4. תנועה לטווח חדש

בשלב ההרפיה, המטפל מנצל את הירידה במתח השרירי ולוקח בעדינות את "העודף" שנוצר, כדי להאריך את השריר עד סוף הטווח החדש.

ניתן לחזור על המחזור הזה מספר פעמים.


מה חשוב לדעת?

קודם כל – בטיחות. מדובר במתיחה עדינה מאוד, ולא מעבר לסף טווח התנועה הטבעי שלכם.אין כאן הפעלת כוח על המפרק בכיוון התנועה, אלא התנגדות עדינה לכוח שמבצע את המתיחה.

דבר נוסף: חשוב לדעת איזה שריר מותחים ומה טווח התנועה שלו.

לדוגמה, צירפתי תמונה של מתיחה פופולרית של שריר הטרפז האמצעי באזור הכתף הימנית.

במקרה הזה המתיחה מתבצעת כאשר מביאים את אוזן שמאל לכיוון כתף שמאל.

כך אני מבצע זאת:

  • עם יד שמאל אני מותח בעדינות את צד ימין (שלב ראשון)

  • הראש מפעיל התנגדות קלה מאוד למתיחה (כ-10%) במשך כמה שניות – תוך כדי שאיפה (שלב שני)

  • בנשיפה אני משחרר את ההתנגדות (שלב שלישי)

  • ואז מאפשר ליד שמאל להביא את המתיחה לטווח החדש (שלב רביעי)


הפיזיולוגיה של השחרור – למה זה כל כך יעיל?

ההסבר קשור למערכת הבקרה של השרירים בגוף.

לאחר כיווץ איזומטרי קצר, מתרחשת תופעה נוירופיזיולוגית שנקראת עיכוב פוסט-איזומטרי:מערכת העצבים מורידה באופן זמני את הטונוס של השריר שכיווץ קודם.

בחלון הזמן הקצר הזה השריר מוכן יותר להאריך את עצמו, ולכן ניתן להגיע לטווח תנועה גדול יותר – בלי כאב ובלי התנגדות.


אחד הדברים היפים בטכניקת PIR הוא הפשטות שלה. אין כאן מאבק עם הגוף, אין ניסיון "לכפות" על השריר להימתח – אלא הזמנה עדינה למערכת העצבים להרפות. לעיתים דווקא הפעולה הקטנה ביותר, כיווץ עדין של כמה שניות, מאפשרת לשריר לשחרר מתח שנאגר בו זמן רב. כמו בהרבה תחומים בטיפול במגע, גם כאן אנחנו לומדים שוב שלפעמים הדרך היעילה ביותר היא לא לעבוד חזק יותר – אלא לעבוד חכם יותר וקשוב יותר.


 
 
 

תגובות


bottom of page